האם ישוע הוא המשיח?

זאת אולי השאלה היהודית המרכזית במפגש עם הנצרות. לא "האם ישוע הוא הדרך היחידה לאלוהים" — אלא משהו ספציפי, פנימי למסורת היהודית: האם הוא משיח. השאלה הזאת לא קלה, ומגיעה עם מטען היסטורי כבד — מאות שנים של אנטישמיות נוצרית, של שימוש לרעה בדמותו של ישוע, של רדיפות. כל זה חלק מההקשר.

הדף הזה ינסה לא לטפל בשאלה בקלילות. הוא יציג את הקריאה הנוצרית — שצמחה במקור מתוך זרם יהודי מהמאה הראשונה, שלפיו ישוע אכן הוא המשיח — בלשון התנ"ך עצמו, ויתייחס לקושיות שעולות. אתה לא צריך להסכים. רק לראות מה בעצם הטענה.

כמה מונחים קודם

• משיח — תואר, לא שם משפחה. בעברית: המשוח. הדמות שהובטחה בתנ"ך לגאול את עם ישראל ולכונן את מלכות אלוהים. בתרגום היווני התואר תורגם לכריסטוס — ומשם הצירוף "ישוע המשיח" (ביוונית "ישוע כריסטוס", ובעברית מודרנית לעיתים "ישו הנוצרי" — אם כי "נוצרי" כאן הוא בכלל ציון של בן נצרת, לא של דת).
• ישוע מנצרת (בעברית של זמננו מקובל גם "ישו"; בעברית-ארמית של זמנו: ישוע — שם נפוץ במאה הראשונה, כיוון של ישעיהו והושע) — מורה דתי יהודי שחי בארץ ישראל במאה הראשונה. הוצא להורג על ידי השלטון הרומי באמצעות צליבה (שיטת הוצאה להורג רומית פומבית) בערך בשנת 30 לספירה.
• תחיית המתים (במקרה של ישוע) — הטענה הנוצרית הספציפית שלאחר הצליבה, ישוע נראה חי שלושה ימים אחר כך על ידי עדים רבים ששמותיהם נשמרו.
• הבית השני — תקופה היסטורית בארץ ישראל מסוף המאה השישית לפנה"ס ועד שנת 70 לספירה (החורבן). ישוע חי בסוף תקופה זו. במאה הראשונה לספירה היו ביהדות הבית השני מספר דמויות שטענו להיות משיח — ישוע היה אחת מהן.
• המסורת המשיחית היהודית — תנועה של יהודים שמאמינים שישוע הוא המשיח אך ממשיכים לחיות חיים יהודיים מלאים. היא קיימת היום בישראל ובתפוצות.

תשובה קצרה וכנה

הקריאה הנוצרית הספציפית היא: כן, ישוע הוא המשיח שעליו דיברו הנביאים. הקריאה הזאת לא משכנעת רוב יהודים, וזה בגלל סיבות לגיטימיות שראויות לדיון רציני. נצא מהקושיות.

הקושיות הלגיטימיות

לפני שמציגים את הטענה החיובית, חשוב להציג את הקושיות הסטנדרטיות שמועלות ביהדות המסורתית. הן לגיטימיות. הן ראויות לתגובה ברצינות.

ראשית, יש ציפייה ברורה במסורת היהודית שהמשיח יביא שלום עולמי. "וכיתתו חרבותם לאיתים" (ישעיהו). ובהמשך מבית המקדש ייבנה. עם ישראל ייאסף מהגלויות. אומות העולם יפנו לאלוהי ישראל. ישוע — לפי הקריאה הזו — לא עשה שום אחת מהדברים האלה. אדרבא, השנים שלאחריו ראו את חורבן בית המקדש (שנת 70), את גלות העם ממשיכה, ואת היהודים בסבל מתמשך לאורך אלפיים שנה — חלקו דווקא מידי אנשים שטענו לעמוד בשמו.

שנית, היהדות מעולם לא ראתה במשיח אלוהים בעצמו אלא דמות אנושית — בן דוד, מלך עם סמכות, מוצא ייחוס בית-דודי. הטענה הנוצרית שמשיח הוא אלוהים בצורה אנושית היא מוזרה ביותר מנקודת המבט המסורתית היהודית — כמעט בלתי מתקבלת.

שלישית, אנטישמיות נוצרית במהלך אלפיים שנה — צלבני אירופה, אינקוויזיציה, פוגרומים, השואה — קושרה ישירות בשמו של ישוע. גם אם הקריאה הנוצרית של הטענה אינה תומכת בזה, ההיסטוריה אומרת מה שהיא אומרת.

אלה קושיות אמיתיות. הקריאה הנוצרית חייבת להכיר בהן ולענות עליהן ביושר.

איך הנצרות הנוצרית-יהודית הראשונה ענתה

נוצרים יהודים במאה הראשונה — והנצרות המשיחית-יהודית של ימינו — ניסחו מענה שמכיר בקושיות אלה. הוא לא מתעלם מהן.

לגבי שלום עולמי וקיבוץ הגלויות: הקריאה היהודית-משיחית מקבלת בדיוק את הציפייה הזאת. היא רק טוענת שהמשיח יבוא פעמיים — בפעם הראשונה ככבש (לוקח על עצמו את עוון העם, מתואר בישעיהו נ"ג), בפעם השנייה כמלך (מקים את מלכות אלוהים בפועל). זאת לא קריאה שיהודים מסורתיים חייבים לקבל, אבל היא קריאה שיש לה תקדים תוך-יהודי — כתבי קומראן, למשל (מגילות ים המלח), הראו שכבר לפני ישוע היו זרמים יהודיים שצפו לשני משיחים, או למשיח שיבוא יותר מפעם אחת.

לגבי האלוהיות של המשיח: הקריאה היהודית-משיחית מתמקדת בכמה טקסטים תנ"כיים שבהם אפשר לזהות דמות שהיא גם אלוהית וגם נבדלת מאלוהים. דניאל ז' מתאר "בר אנש" — בן אדם — שמגיע "עם ענני שמיא" (לשון אלוהית) ומקבל ממשלת עולם. תהילים ק"י (פסוק 1) מצטט: "נאום ה' לאדוני, שב לימיני" — הקריאה היהודית-משיחית של זה היא שהמשיח (אדוני) יושב לימין ה'. ישעיהו ט' מדבר על ילד שייקרא "אל גיבור, אבי עד". אלה טקסטים שראויים לדיון רציני בקרב יהודים.

לגבי האנטישמיות הנוצרית: כאן הקריאה היהודית-משיחית מודה — ובצדק — שהיסטוריה הזאת איומה, שטעון הצביעה עליה ברורה, ושהיא חוצה את הקריאה המקורית של ישוע ואת תלמידיו היהודים. ישוע עצמו היה יהודי. הוא שמר על מצוות. הוא נהרג על ידי השלטון הרומי, לא על ידי "היהודים". הקטגוריה "היהודים כקבוצה הרגו את ישוע" היא חיוב מאוחר ולא היסטורי. השואה לא הייתה במצוות ישוע. רוב מי שמת בה בשמו של "אלוהי הנוצרים" כפר במעשיו על מה שדמותו של ישוע מתעדת.

הצעת הקריאה: ישעיהו נ"ג

מה שעיקש בקריאה הנוצרית של התנ"ך הוא טקסט אחד שכמעט בלתי אפשרי לעקוף — ישעיהו נ"ג. הפרק הזה מתאר דמות אחת ("עבד ה'") שעליה אומר הנביא דברים שבולטים בקריאה לאור הצליבה.

הוא מתואר כ*"נבזה וחדל אישים, איש מכאובות וידוע חולי"*. הוא נושא את העוון של אחרים: "אכן חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם... והוא מחולל מפשעינו, מדוכא מעוונותינו, מוסר שלומנו עליו ובחבורתו נרפא-לנו." הוא נהרג כעבריין למרות שלא חטא: "מעצר וממשפט לוקח... כי נגזר מארץ חיים, מפשע עמי נגע למו... ויתן את רשעים קברו... על לא חמס עשה ולא מרמה בפיו." ובסוף הפרק — הוא רואה זרע, הוא מאריך ימים, חפץ ה' בידו יצלח.

הפרשנות היהודית המסורתית במאות מסוימות זיהתה את "עבד ה'" עם עם ישראל בכללו. זאת קריאה לגיטימית. הקריאה הנוצרית מההתחלה הייתה שזאת דמות יחידאית — ושישוע הוא הדמות הזאת.

אפשר לחלוק על הקריאה הנוצרית. אבל הטקסט עצמו עיקש. הוא לא מתאר ניצחון צבאי. הוא מתאר דמות שלוקחת על עצמה את העוון של אחרים — וזה מה שטוענת הנצרות שישוע עשה.

מה הנוצרים היהודים הראשונים אמרו

חשוב לחזור על נקודה אחת. הנוצרים הראשונים היו יהודים. כיפא (שמעון בר יונה), יוחנן, יעקב, מתי, שאול התרסי — כולם יהודים. הם לא הפסיקו להיות יהודים כשהאמינו שישוע הוא המשיח. הם המשיכו להתפלל בבית המקדש, לשמור על מצוות, לחיות חיים יהודיים. הם פשוט קראו את התנ"ך באופן שישוע הוא מי שהוא מצביע אליו.

הוויכוח שלהם עם החברים היהודיים האחרים שלהם היה ויכוח פנים-יהודי. זה היה מחלוקת. במאה הראשונה הנצרות לא נתפסה כדת נפרדת — היא נתפסה כזרם יהודי אחד מבין רבים. ההפרדה בין יהדות ונצרות התרחשה בהדרגה, במהלך מאות שנים.

מה זה אומר אם זה נכון

אם הקריאה הנוצרית של ישוע כמשיח נכונה, יש לזה השלכות שאי אפשר להתעלם מהן. זה לא תיאוריה אקדמית. זה אומר שמי שהובטח מאות שנים — מי שיכופר על חטאי העם, מי שיביא בסוף את מלכות אלוהים — חי, מת, חזר לחיים, ועוד יחזור.

אם זה לא נכון, זאת קריאה מוטעית של התנ"ך. גם זאת אפשרות.

הקריאה הנוצרית לא דורשת ממך להפסיק להיות יהודי כדי לבדוק את השאלה הזאת. היא דורשת לקרוא את התנ"ך ואת מה שתלמידיו של ישוע אמרו עליו, ולשפוט.

ומה עכשיו?

אם השאלה הזאת לא תיאורטית — אם יש בך משהו שמושך, או מתנגד, או פשוט סקרן ולא יודע מאיפה להתחיל — אפשר לדבר. הצ׳אט שלנו חינמי, פרטי, בעברית. אתה מתחיל ואתה מסיים מתי שתרצה. אין לחץ להסיק שום מסקנה.

מאיפה זה בא בכתבי הקודש

• ישעיהו נ"ג:1-12 — פרק "עבד ה'" שעליו הנצרות בנתה את הקריאה המוקדמת שלה
• דניאל ט':24-26 — שבעים השבועים והמשיח שיכרת
• מיכה ה':2 — בית לחם כמקום הולדת המשיח
• זכריה י"ב:10 — "והביטו אלי את אשר דקרו"
• מתי ה':17 — "לא באתי לבטל את התורה אלא למלא"
• אל הרומיים א':16 — "ליהודי בראשונה וגם ליווני"